ביאור:יהושע יג יג
יהושע יג יג: "וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי, וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יג יג.
נחלת בני ישראל בעבר הירדן המזרחית[עריכה]
"הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי" "וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה" קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחית את כל מה שכבשו בני ישראל מהאמורים.
וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי[עריכה]
נראה שבגלעד משה ויהושע עצרו במהלכם צפונה וכיבוש הארץ ממזרח לירדן, ולא כבשו את הגשורים והמעכתים.
מדוע בני ישראל עצרו ולא כבשו את הגשורי והמעכתי:
- ייתכן שהכיבוש צפונה עצר בגלל שבועתם של יעקב ולבן בגלעד (ביאור:בראשית לא כה), ולאחר סיכום העניינים ביניהם, הם בנו ביחד מצבה, ועשו "גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל" (ביאור:בראשית לא מו), והם נשבעו: "אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה, וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת, לְרָעָה" (ביאור:בראשית לא נב).
- ברשימת העמים שאלוהים הודיע לאברהם שהם חייבים בחרם, "אֶת הַקֵּינִי, וְאֶת הַקְּנִזִּי, וְאֵת הַקַּדְמֹנִי, וְאֶת הַחִתִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הָרְפָאִים, וְאֶת הָאֱמֹרִי, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת הַיְבוּסִי" (ביאור:בראשית טו יט-כא), הגשורי והמעכתי אינם מופיעים.
נראה שמשה, יהושע ובני ישראל כיבדו את השבועה של יעקב ללבן, ואת דברי אלוהים לאברם. הם ניסו לדייק ולהקפיד בדיוק על כל מילה ולא לסטות מהדרך מקוצו של י'.
וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה[עריכה]
- בתקופת ירמיהו המעכתים היו עם בארצם והיו מוכנים להצטרף ולעזור לגדליהו מלך יהודה, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי [עֵיפַי] (עופי) הַנְּטֹפָתִי וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם" (ירמיהו מ ח.
- הגשורים ישבו על הדרך מהצפון למצרים, וכנראה הפריעו לדוד המלך, ולכן דוד המלך התקיף וכבש אותם, ככתוב: "וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגְּשׁוּרִי [וְהַגִּזְרִי] (והגרזי) וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמואל א כז ח). דוד נשא את מעכה בת מלך גשור, אימו של אבשלום, ככתוב: "וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר" (שמואל ב ג ג), ובהמשך, אבשלום בורח לגשור לאחר רצח אמנון, ככתוב: "וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים" (שמואל ב יג לח). לאחר דוד המלך הגשורים לא מוזכרים יותר.
ניתן להסיק שהפסוק נכתב לפני תקופת שלמה המלך.